בפעילות זו נכיר את המושג ‘קהילה’ וננסה להבין  מה יכול להגדיר קבוצת אנשים כקהילה.

משחק בקבוצות ( 6 עד 10 תלמידים בקבוצה):

• על התלמידים לרשום כמה שיותר דברים שמשותפים לכל חברי הקבוצה. 

במליאה: 

• הצגת ההגדרה של המושג ‘קהילה’:
  “קבוצת אנשים מוגדרת, שיש ביניהם שותפות במספר תחומים למשל: מקום מגורים, תחומי עניין, אינטרסים משותפים, מנהגים, אמונות, ערכים, דת, זהות, יחסים חברתיים הקושרים אותם זה לזה”.

• שאלה: האם לפי הדברים המשותפים שרשמתם בקבוצות, ניתן להגדיר את הקבוצה שלכם כקהילה? נמקו את התשובות שלכם.

בפעילות זו נעמיק במושג קהילה ובמאפייני השותפות בין חברי הקהילה., 

נדגיש שהשותפות בקהילה היא במספר תחומים, למשל: קשרים חברתיים, תרבות, ערכים, סביבת מגורים, היסטוריה, ותחומי עניין. 

השותפות יכולה להיות רק בחלק מהתחומים האלו כמו גם בתחומים אחרים.

כל אדם שייך  לרוב למספר קהילות שונות.

שאלה לדיון: מה מקבל אדם מכך שהוא חלק מקהילה?

החברות בקהילה עונה על מספר צרכים בסיסיים של האדם:

• שייכות – צורך בסיסי של כל אדם להיות חלק מקבוצה של אנשים. 

• זהות – הזדהות עם הנורמות, הערכים והאמונות של קהילה.

• משמעות – תחושה של הפרט שהוא יכול לתרום לקהילה ושיש בה תרומה ואחריות הדדית.

• מענה לצרכים אישיים – הקהילה לרוב מספקת לאדם דברים החשובים לחיי היומיום של הפרט כגון שרותי רפואה, מזון, מקומות מפגש, מקומות לפעילויות בילוי ופנאי וכדומה.

עבודה בקבוצות ( 3-4 תלמידים בקבוצה):

• בהתאם למאפייני הקהילה שהכרנו, כל קבוצה תרשום מספר  קהילות שהם מכירים או שייכים אליהן ותציג אותן לכיתה.
  [דוגמאות שיכולות לעלות: תנועת נוער, בית הספר, שיוך פוליטי, אוהדים מאורגנים של קבוצת ספורט ועוד]

משחק הצבעה: האם לדעתכם ניתן להגדיר את בית הספר כקהילה?  

• תלמידי הכיתה יתחלקו בהתאם לדעתם האישית לשתי קבוצות שיעמדו באזורים שונים של הכיתה: קבוצת “בית הספר הוא קהילה” וקבוצת “בית הספר הוא לא קהילה”
• בדיון מסודר, תלמידים מכל קבוצה צריכים לנסות ולשכנע את הקבוצה השניה בעמדתם (בית הספר  הוא אכן קהילה/ לא ניתן להגדיר את ביה”ס כקהילה) בהתאם למאפיינים של קהילה שהוצגו קודם. 
• תלמידים אשר ישתכנעו יעברו פיזית לקבוצה השנייה.

סביר כי ההסברים יהיו מגוונים. נסכם כי אין קבוצה מנצחת ולא ניתן לענות בדרך זו האם בית הספר הוא קהילה.

בפעילות זו נכיר שיטה שתאפשר לנו לזהות אם קהל מסויים או קבוצת אנשים הם קהילה וכיצד ניתן לנסות לבדוק מהם המאפיינים של קהילה זאת. נתרגל זאת על הסביבה הקרובה שלנו, בה גם עסקנו  בפעילות הקודמת – בית הספר.

על מנת לבדוק אם בית הספר הוא קהילה ננסה לברר האם הקהל של בית הספר: התלמידים, המורים, צוות בית הספר ואולי אף ההורים, חושבים ומרגישים שבית הספר הוא אכן קהילה אליה הם משתייכים, ומהן העמדות והתחושות שלהם באשר לבית הספר כקהילה.

נוכל לברר זאת על ידי שאלון שנעביר לקהל נרחב של בית הספר, ובו שאלות העוסקות בארבעת מאפייני הקהילה אותם הכרנו: שייכות, זהות, משמעות ומענה לצרכים אישיים.

בחירת שאלות לשאלון קהילה 

עבודה בקבוצות:

בפעילות זו תלמידי הכיתה יבחרו את השאלות שיופיעו בשאלון קהילה אותו יפיצו בבית הספר.
כל קבוצה תבחר שאלות הקשורות לאחד המאפיינים של קהילה: שייכות, זהות, משמעות ומענה לצרכים אישיים. 

• הכיתה תחולק ל- 4 קבוצות.
• כל קבוצה תקבל דף עם שאלות העוסקות באחד ממאפייני הקהילה.
• על הקבוצה לבחור 4 שאלות שמתאימות לדעתם לשאלון. אפשר לבחור את 4 השאלות מתוך הרשימה או לבחור 3 שאלות ולחבר בעצמם שאלה נוספת המתאימה לבית הספר ולמאפיין בו הם עוסקים.
• נציג מכל קבוצה יציג במליאה את השאלות שבחרה  הקבוצה.

השאלון הכיתתי יורכב מ 16 השאלות אותן בחרו הקבוצות.

יש לבחור שני תלמידים אשר יבנו את השאלון הכיתתי ב Google Forms, בהתאם להנחיות בנספח 2.

• תלמידים אלו יאספו מנציגי הקבוצות את השאלות שבחרו, 4 שאלות לכל מאפיין קהילה. 
• הם יבנו את השאלון הכיתתי ב Google Forms כך שיכלול את כל 16 השאלות אותן בחרו הקבוצות.
• הם יוסיפו לשאלון מספר שאלות כלליות (האם ממלא השאלון הוא תלמיד/מורה/הורה/אחר; שכבת גיל).
  

על שאר תלמידי הכיתה להמשיך בפעילות הבאה בקבוצות:

• כל קבוצה תחשוב על דרכים שונות להפיץ את השאלון לקהל ביה”ס ועל דרכים לעודד את קהל בית הספר לענות על השאלון. 
• על התלמידים בקבוצות להכין שלטי פרסום (פיזיים ווירטואליים) לשאלון ולהפיץ אותם במקומות שונים בשטח בית הספר ובאמצעים דיגיטליים.

עזרים:

לכל קבוצה:

• דף פעילות שונה לבחירת שאלות לשאלון (נספח 1)

לתלמידים שבונים את השאלון הכיתתי:

• הנחיות לבניית שאלון כיתתי בעזרת טופס גוגל (נספח 2)

 בשלב זה של הפעילות נחליט לאיזה קבוצות השייכות לקהל בית הספר נרצה להציג את השאלון, ונפיץ בהתאם את הקישור לשאלון במגוון יישומים דיגיטליים: קישור בוואטסאפ, רשתות חברתיות ומיילים.

• דיון במליאה שאלות הבאות:
  • איזה קבוצות קיימות בקהל בית הספר?
  •  לאיזה קבוצות נשלח את השאלון?
  • באיזה יישומים נכון לשלוח את השאלון  לכל אחת מהקבוצות שבחרנו בתשובה לשאלה הקודמת?

[קבוצות אפשריות בקהל בית הספר: מורים, תלמידים, תלמידים לפי שכבה או מגמה, אנשי מנהלה, הורים]. 

• הכיתה תתחלק למספר קבוצות בהתאם לקבוצות האנשים אליהן בחרה הכיתה להפיץ את השאלון.
• באחריות כל קבוצה לשלוח את הקישור לשאלון אל קבוצת האנשים שהוגדרה להם, באמצעות היישום הדיגיטלי אשר מותאם לקבוצה זו. לדוגמה: שימוש בוואטסאפ להפצת הקישור של השאלון לתלמידים בכיתה/בשכבה.
• באחריות הקבוצה לעודד את קבוצת האנשים הזו לענות על השאלון בפרק הזמן שהוקצב לכך.
• באחריות שני התלמידים שחיברו את השאלון לעקוב אחר התגובות לשאלון כדי לבדוק אם אכן קהל בית הספר עונה על השאלון.

שימו לב: יש לקיים פעילות זו לפחות שבוע לאחר הפצת השאלון.

בפעילות זו נתמקד בהצגת הנתונים ובהסקת מסקנות מתוך המידע שנאסף בשאלון שהופץ בקרב קהל בית הספר. הצגת הנתונים הרבים שנאספו באמצעות תרשימים בתבנית גרפית ויזואלית מאפשרת הבנת קשרי הגומלין בין הנתונים השונים והסקת מסקנות.

לצורך ניתוח התשובות והסקת מסקנות, ניעזר בתרשימי (גרף) עוגה, המראים את את התפלגות התשובות שהתקבלו לשאלון.

עבודה בקבוצות:

• הכיתה תחולק לארבע קבוצות (רצוי אותן קבוצות ששימשו לבחירת השאלות לשאלון).  
• כל קבוצה תקבל קישור לתגובות שהתקבלו לשאלון. הקבוצה תנתח רק את התשובות המתייחסות למאפיין אחד שנקבע עבורה. (שייכות, זהות, משמעות או מענה לצרכים אישיים).
• כל קבוצה תקבל גם דף הנחיות לניתוח התשובות והסקת מסקנות (נספח 3).
• על הקבוצה להציג את התשובות שהתקבלו בשאלון לכל אחת מהשאלות באמצעות תרשים עוגה. 
• על הקבוצה לענות:
  האם מנתוני התשובות לשאלון ניתן להסיק שבית הספר הוא קהילה בהתייחס למאפיין אותו בדקה הקבוצה?
  כיצד ניתן לקבוע זאת מהנתונים?
• על הקבוצה להסיק לפחות מסקנה אחת נוספת מתוך התשובות לשאלות ולנמק את המסקנה מתוך הנתונים.
  דוגמאות לשאלות שניתן לשאול כדי להסיק מסקנות:
  • האם יש תחומים מסויימים  בתוך הקשורים למאפיין הקהילה שסדקה הקבוצה, בהם תחושת הקהילה חזקה במיוחד או חלשה במיוחד?
  • האם יש קבוצות מסוימות בבית הספר (מורים, תלמידים, שכבת גיל, בנים, בנות וכו’) בהן תחושת הקהילה בהתייחס למאפיין שבדקו חזקה או חלשה במיוחד?

• כל קבוצה תציג בפני הכיתה את הגרפים עם התשובות ואת המסקנות שהיא הסיקה בהקשר למאפיין הקהילה אותו בדקה.
  לרשות כל קבוצה 3 דקות.
• לסיכום חלק זה, נקיים הצבעה בכיתה: האם בית הספר שלנו הוא קהילה לפי תוצאות השאלון ובהתייחסות לכל ארבעת המאפיינים?

צפייה בסרטון מהקישור (אורך הסרטון דקה וחצי):

https://youtu.be/GBSTQ8DDgQc

(בהגדרות ניתן להוסיף כתוביות עם תרגום אוטומטי לעברית).

הסרטון הופק על ידי ארגון “הקהילה שלי” בבריטניה המאגד מספר ארגונים שתומכים ומסייעים בשיפור החיים בקהילה.

נסכם:

• בפעילות “הקהילה שלי” הכרנו את המושג ‘קהילה’ ואת המאפיינים הבולטים של קהילה: שייכות, זהות משמעות ומענה לצרכים אישיים. 
• ניסינו לבדוק האם ניתן להגדיר את בית הספר כקהילה באמצעות יצירת שאלון אשר הופץ לקבוצות מגוונות בבית הספר. הנתונים שנאספו אפשרו לנו להסיק מסקנות בנוגע לתחושת הזהות, השייכות, המשמעות ומענה לצרכים אישיים, בקרב קבוצות שונות בבית הספר. בעזרת הנתונים יכולנו לבחון את הקשרים הקיימים ועוצמתם בין הקבוצות השונות בבית הספר, את תרומת הקהילה ליחיד והנכונות של הפרט לתרום לקהילה. 
• כדי להרגיש משמעות בקהילה שלנו, נוכל לשאול את עצמנו מה היינו רוצים לשפר ולשנות בקהילה וכיצד נוכל לתרום לכך.